ספר חובת בלבבותלרבינו בחיימנוקדכפי שהיה מי שכתב, סיפורו של רבנו בחיי בן רבי יוסף איבן פקודה - חובת הלבבות הוא הסיפור הקלאסי של רבים מחכמי התורה לאורך ההיסטוריה היהודית כולה. הביוגרפיה שלו עצמו נעלמה, בעוד שהספר שחיבר נעשה לאחד הספרים הנקראים, הנלמדים, והמשפיעים ביותר בהרחבה עד עצם היום הזהואכן, על אישיותו של רבנו בחיי איננו יודעים כמעט דבר, אפילו בשאלת הגיית שמו ובאיזו התקופה בה חי חלוקות הדעות, יש שקוראים את שמו - בְּחַיֵי, ויש שנוקטים כי ההיגוי הנכון הוא בַּחְיַי, וזאת בהסתמך על השם המקביל - יחייא, שיכול לשמש הוכחה להיגוי האחרון שציינו - רפאל ישפה מציין שלפי הכתיב הערבי, ב""אליף מקצורה"" - אל""ף מקוצרת - בסוף מילה, ההגייה כתנועת פתח נכתבת באות י', ולכן השם ""בַּחְיַי"" הגוי - בחיאכיום ההנחה המקובלת היא שהספר ""חובות הלבבות"" [הספר נכתב בערבית ושמו המקורי היה - כיתאב אל הידאיה אילה פראיץ' אל קולוב] ובעברית - ספר ההוראה, או ספר ההדרכהאל חובת הלבבות - ספרו של רבנו בחיי, ומי שהנציח את זכרו לנצח בהיכלות התורה, נתחבר בשליש האחרון של המאה האחת-העשרה, בערך בשנת 1080, ויש המקדימים את התאריך בארבעים שנים, הספר תורגם כשמונים שנים לאחר מכן (בשנת 1160) בידי רבי יהודה בן רבי שמואל איבן תיבון, המתרגם הגדול של ספרות מחשבת ישראל שנכתבה בתור הזהב הספרדי בימי הביניים, לפי בקשתו של רבי משולם בן רבי יעקב מלונילרסיסים ביוגרפיים מפיו של רבי יהודה איבן תיבון אנו שומעים, שרבנו בחיי נולד בעיר סרגוסה שבספרד [תאריך לידתו המשוער הוא בחלק הראשון של המאה האחת-עשרה], ושבחייו התפרנס ממשרת הדיינות שמילא בבתי הדין היהודיים של ספרדאכן, גם אם אמנם אין לנו נתונים מספיקים בנוגע לחייו של רבנו בחיי, הרי מתוך היצירה הספרותית שלו אנו יכולים לקבל איזשהו מושג על עולמו הפנימי, מתוך הקריאה ב""חובת הלבבות"" ניתן לעמוד על החסידות השלמה שמאפיינת את רבנו בחיי - על הצמאון האלוקי ששכן בנפשו, על אהבת אלוקים הלוהטת שהייתה עצורה כאש בעצמותיו, המתפרצת לעיתים מתוך נחשול של סערת מילים ולעיתים מתוך המייה חרישית שבין השיטין של הספר
